אני יושב על חלון חדרי ומביט למרחקים
אני רואה את עצמי עומד שם, לבד ומחליט החלטה
החלטה קשה וקלה בהרבה יותר משאנשים יכולים להבין
יש דבר קטן ששובר את גב הגמל
ואז אין יותר את הבחירה, ונישאר רק לקבל את מה שיש.
מה שעשית, אני ישקר אם יגיד שאני לא מבינה
המחשבה הראשונה שהייתה לי בראש היא:
"למה לא אני, למה אתה?"
היית האמיץ מבין שתינו
עברת את הקו, קפצת מהתהום
אני לא מבינה למה עשית את זה עכשיו
אבל אני מקוה שאיפה שאתה נימצא
טוב לך שם
שיש שם כבלים ובחורות ושתיה בחינם והורים שלא עומדים על הראש
ושמים סגולים ובלי בעיות.
אתה תישאר בליבי לתמיד, כילד החמוד שעמד לצידי.
עכשיו אני נזכרת שהאירוניה הכי גדולה היא
שביום ההוא שהיכרנו אני עמדתי על התהום ולא ראיתי המשך
והנה אני כאן ואתה איננו
שוכב באדמה לחה בחלקת קבר אלמונית בין עוד רבים כמוך.