עומדת לי גבוה,
גבוה מעל כל מה שמכאיב ושובר.
ונותנת לרוח ללטף לי בזהירות את העור,
ולנשב אותי למקומות שלא הכרתי,
והרוח ממשיכה ומותחת את שפתיי לחיוך מלא אהבה,
לא לאנשים שפה, רק לחיים מאוסים ולרסיסי לב שבור,
שכמעט נזלו לי בין האצבעות
אבל הרוח שלי אספה את רסיסיי
והניחה אותם שוב לרגליי
ומנשימה אותי בחיי מהתחלה
מביאה איתה ריח משכר של ים ובושם מעלה זכרונות
ואני נסחפת,
עפה לצלילי מנגינה מחדשת ועוטפת,
ונוחתת בעדינות
אל תוך חיי החדשים
מבטיחה לא לתת לאף אחד להיכנס הפעם...