בן אדם אובד
לפעמים במרחב
הזמן שעובר בין שעה
לנצח ארוך מדי
הוא חוזר אז לנופי
ילדותו הקצרה מדי
אל עץ שהיה לפניו
אל סלע שיהיה אחריו
בן אדם מבין לפעמים
שהוא רק זמני כאן
ושם לא מחכים לו
הוא חי ברגע שאול
הוא מביט אז אל
עברו העתיד להתהוות
אל הקורה שממנה
מתנדנדת טבעת החבל
קופץ | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.