ספייק אפס אפס / סתיו של כמעט |
הכל עשן, אפלה וחשכה
המסילה סטתה לה לצד
ואני נפלתי לך ככה מהיד
עננים בשמיים, גשם בהמתנה
בדרך למטה אין תחנה
שתיקה מקרית, סליחה של שנים
עשרים שנה אחרי ועדיין זוכרים
חרא של שבת
סתיו של כמעט
חיים שעברו
סיוטים שהסתיימו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|