לפעמים, כשאני מתעוררת  באמצע הלילה עם רצון מטורף לשתיית מים,
אני מרגישה כשם אני נופלת וישר נאחזת בחוזקה במיטה, פן אקבל
מכה מנפילה. ובאותן השניות הזעירות של רגישות ה"נפילה" שאני
חשה, אני גולשת למקומות אחרים ופעם אחת הגעתי למקום בו הייתי
שרוייה בחלומות בהקיץ שלי אשר היו לי לאותו השבוע.

בתוך קופסת חיסכון-חזיר שלי הייתי, כאשר גבר בעל ידיים
אגרסיביות מנענע את הקופסה בחוזקה ואני עפתי לכל כיוון והיה לי
חנוק וסחרחורת כזו שהייתי מקבלת כשהייתי מתייבשת והוא המשיך
לנער אותי כאילו שנתתי לו פקודה שכזו. וחלומות עליי ועל שאר
קרוביי חולים בסרטן ומתים ממשיכים להציף אותי, במקביל לחלומות
הציוניים שלי.

תמיד רציתי שירחמו עליי, שאהיה חולת סרטן סופנית ומסכנה, בעלת
קרחת אשר תתעתע בנשים הזקנות והברוטליות באוטובוס, שיחשבו כי
אני נאו-נאצית ויבזו לי. קצת תשומת לב או איזה חשיפה תקשורתית
נוצצת בתוכנית פוליאסטר הם הרצונות שלי. הם ולהיות חלוצה אטומה
בעלת חזה יפה ואהבות נסתרות כמו הנערות בכרזות הקומוניסטיות-
ציוניות של פעם שיש בידיי, אלו הם רצונותיי.

אח...כמו שנאמר, רצונות בתחת שלי. אני מוכנה להסתפק בלהיות
הסלט של "מקדונלדס", שישקשקו אותי מצד לצד עם המון נוזלים
דביקים ודברים מפלסטיק צבעוניים, בתוך טרמפולינת המיכל שלהם,
אז באמת היה לי טוב. אתם חייבים לנסות פעם את הצעצוע הזה של
"מקדונלדס"





מושי מושי, "קרמיקה כחולה עם מוחטות של הומלסים"