[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"כמה זמן אתה כבר קיים?" שאל אותי זה שמאחורי, "בערך שבע-עשרה
שנה" עניתי לו, "קצת יותר". "מאיפה?", הוא פיתח, "במקור אני
בכלל מאשקלון, אבל עברתי לתל-אביב לא מזמן".
יכול להיות שאני מקטר יותר מדי, שאני לא מספיק יצירתי, לא עושה
שום דבר חוץ מלשבת, אבל משהו חסר לי בחיים. השיגרה הורגת אותי.
אני מרגיש שאני כבר לא יכול לסחוב, אבל מפחד להשבר. כבר שמעתי
סיפורים על מה שקרה לאלו שנשברו, ואלו לא סיפורים יפים.
כל יום אני קם בבוקר, רואה את אותם החברים לעבודה, את אותו נהג
אוטובוס, וזה מדכא. את אותם חיילים שנוסעים חזרה מהבסיס, את
אותה זקנה שחוזרת משוק הכרמל עם חצי טון ירקות. לפעמים אני
מקווה שמחבל יעלה על האוטובוס, יפוצץ אותו, יהרוג את כולם, ואז
אני אקבל כבוד.
"כבוד זה דבר חשוב" אמר עמיתי שמאחור. הוא עבר לפה רק היום,
אחרי שחבר שלי נשבר. השמועה אומרת שזרקו את הגופה שלו באיזושהי
מזבלה. תחושת חלחלה עוברת בי, רק מהמחשבה הזו. קצת כבוד, זה כל
מה שאני מבקש. לא לגמור כמו חבר שלי, לבד. שלא יחליפו אותי כמו
גלגל מפונצ'ר.
אבל לפעמים יש קצת סיפוק בחיים האלו. כשיושבת עלי איזושהי
כוסית, בלי תחתונים. ממש נהדר, רואים הכל, אבל לרוב יושבים רק
חוליגנים, שזורקים קליפות גרעינים עלי, יורקים על הרגל שלי,
מדביקים עלי מסטיק. אח... קשה להיות בשורה דל"ת צד שמאל. קשה
להיות ספסל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
במה חדשה היא די
כוסית, בסך הכל


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/8/99 4:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נמרוד צפנת

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה