זרקת אותה מיד אחרי שגילית שהיא בוגדת בך. פשוט אמרת לה שאתה
לא אוהב אותה יותר, ושעל דבר כזה אי אפשר לסלוח, ועזבת את
הבית. אחרי שבועיים כבר לא הייתם נשואים. עם הילדה עוד שמרת על
קשר, אבל גם זה בקושי. תחשוב מה היה קורה אם היית נותן עוד
הזדמנות. תחשוב. רצית לזרוק אותה. רצית פשוט להגיד לה שאתה לא
אוהב אותה יותר. רצית לומר לה שעל דבר כזה אי אפשר לסלוח. רצית
לעזוב את הבית. רצית שאחרי שבועיים כבר לא תהיו נשואים. רצית
לשמור על קשר עם הילדה. רצית לא לתת הזדמנות שניה. אבל נתת.
אמא שלך לא תצטרך לשאול שוב מתי אתה מתחתן. הבת שלך לא תצטרך
לרצות שההורים שלה יחזרו להיות ביחד. אתה לא תצטרך להתפשר על
המשכורת שלך בזה שתשלם דמי מזונות. תוכל לשוב ולהזדיין
לילה-לילה עם אשתך, בתקווה שהיא תיכנס להריון ואז יוולד לכם
עוד תינוק. לא תצטרך יותר לצאת לדייטים מעצבנים, לא תצטרך
לבחור בין שתי בחורות. לא תצטרך לשמור על מערכות יחסים כושלות
כאילו שהן אלוהים, ולהתבאס, כשהחברה שלך תעזוב אותך. לא תצטרך
לבחור עוד חליפת חתונה. לא תצטרך להשקיע את כל הכסף שיש לך כדי
שהאורחים שלך יגידו שהכל היה רק "בסדר". לא תצטרך להתחתן עם
אישה אובססיבית שתחנוק אותך, וגם לא עם כזאת קרה שלא תחנוק
אותך. יכולת להיפטר מכל הבעיות האלה. אבל לא נתת. לא נתת עוד
הזדמנות.