טל אטלס-תדמור / דע אותי |
ומותירים אותו במערומיו
שברירי,
כנוע לאיתני הטבע,
כך משירה בגדיי
מתכנסת,
רוכנת,
צנועה,
ונותרת חשופה,
בלתי מוגנת
ממתינה לכסותך,
ללטיפת חמלתך
תועה לחומך.
דע אותי בסתיו
והצמח בי
עלוות אביביי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|