המילים נחרטו עמוק בסלע
עוצרות הן ים של רגשות
מילים תמימות, מילים כאלו
המדברות על אהבות.
הן מדברות על הנצח
ועל אש התמיד
שישרדו ללא כל פגע
בעת עבר, הווה ועתיד.
לפתע התנפץ הסלע
לרסיסים של אכזבות
וכוחות הטבע או הרשע
פיזרוהו להרבה פינות.
אט אט נוצרו סלעים קטנים
של אכזבות, כאב ובכי
כאלו שיראו אותם
לכל אורך שבילי דרכי.
הדמעות זולגות כגשם
ממיסות את הסלעים
ואלו אט אט
אל גופי מחלחלים.
ובינתיים כך כולנו
עומדים ומסתכלים
בין שברי עבר, הווה
שאותנו מקיפים.
ולעיתים אז הכאב
לגופינו מחלחל
ומלחמת הדמעות נמשכת
עד הסלע יעלם.
לאהוב עד מוות
שישקעו כל הזריחות
ואיתם אולי יבוא
הקץ לאהבות. |
