[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נטע סופר
/
יום חורף ראשון

ביום הראשון של החורף
ישבה לה ילדה-לא-ילדה על ספסל
על עורה מתעבות טיפות מהגשם של אתמול
והאוויר הקר נושב בין שפתיה
מצייר אדים לחים
ולוחש מילות געגוע
ללילה, שעבר

ליל אהבה.

הבושה המתוקה,
הידיים הרועדות,
השפתיים המנשקות
והצמרמורת הנעימה.
כשהגשם מתדפק על חלונה,
עומדת מול גבר ילדה
טהורה
בחליפתה הראשונה
מצחקקת ממבוכה
אהבה מתוכה
נפרצת,
והאוויר הקריר
מבקר ראשון
בגופה.


ביום הראשון של החורף
הילדה-נערה קולפת קלמנטינה ירוקה
וקליפות הקלמנטינה נושרות על רצפה,
ומתוכן מגרה את הנחיריים
ריח מתוק-חריף של הדר,
מעורר רגשות נוסטלגיה
ללילה, שעבר

ליל אהבה.

ריח הגשם נספג בגוף,
מתמזג עם ריחות
תמצית אהבתה
ומלטף עדינותה
מתוך הקור מבצבצות
מעט טיפות זיעה
על מצחה
ומעל שפתה העליונה.
החשש מנושק
עד אט אט נמוג,
עד נעלם,
והגוף כמעט נרתע,
אך זועק לעוד,
עד נרגע.


וביום הראשון של החורף
ישבה
פלחי הקלמנטינה לאיטן לעסה.
שפתיה ציירו חיוך קטון,
הטומן בחובו המון.
חיוך מסתורי,
שומר סוד,
סוד,
של יום חורף ראשון.

כשהגשם פסק,
והיא על גבה,
נפרדת בעצב
מהול בשמחה
מהילדה הקטנה, שפעם הייתה,
מלוטפת ביד גדולה
חמימה,
שואפת טיפות
של תמימות אחרונה.
ובחיוך וברעד
נרגש,
מוציאה אנחה
ראשונה,
של אישה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נו, אז בסוף עשו
מהקירות שנותרו
מאולם ורסאי
כותל -2001?


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/11/02 13:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטע סופר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה