נכנסתי לתוך ליבך, לחדר השמאלי.
שם ראיתי שאני מוקף מראות,
ואורות מהבהבים בכל מיני צבעים.
העמדתי פנים.
מסכות- שכבות רבות של מסכות,
שקילפתי מעצמי בהיותי עוד נער.
העמדתי כל מסכה על טעותה-
עמוד, עמוד תלייה, גרדום קטן משל עצמי.
כך נהייתי רוצח סידרתי.
כך היו כולן, כל נשותי לשעבר,
תלויות אחת אחת, בתוך ליבך, בחדר השמאלי מכולם.
ואני מביט ביופיין ההולך והנעלם.
מסונוור ממראות ואורות.
כל מסכותי מתו, מוות איטי.
ורק אני נשארתי בחדרך השמאלי,
עד מותי שלי, עצמי.
28/7/2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.