ענבל רומי / זמנים חדשים |
אל האופק אני יכולה להגיע איתך
כי רק איתך נעים לי
לסוע עד סוף העולם
ולחזור בחזרה
ורק איתך אני יכולה להיות עצמי
ולבקש
אני מדמינת את הדברים מלמעלה
ורואה את הדבר היפה ביותר
אתה כבול בשגרתי וזה לא חונק יותר
להיות איתך זה כמו להיות עם עצמי
מחכה להשלמתך בכל יום
וזה לא מעקצץ בי
שמעתי על מקום בו חיים רק פעם אחת
ואוהבים
והנה כבר אבדתי את המוזה
ואין בי יותר כוחות להעביר את רגשותי לדף
והוא סתם שוכב, והעט סתם כותבת, ואני סתם מבזבזת דיו...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|