|
ופתאום אחרי שרעדנו,
ועורנו הצטמרר מרגשות
נותר רק ההד הדומם
עמום ומרגיע.
העיניים הזחלניות -
מעורפלות
המחפשות להבין
הרוצות לסלוח.
הלהבה השקטה
המכלה
ציפיות
ואשליות.
הגוף אשר ממשיך לרעוד גם כשאינך עוד לידי.
החלומות המשככים
המתוקים
המטריפים
עד -
אין קץ. |
|
|
באחד הימים, היו
זקני הבמה
מתווכחין
וחולקין זה על
זה בפורום.
ותצא בת קול,
ותאמר:
זהו דבר השם
יתברך - די!
נמאס!
ויאמרו לה, עם
כל שאנו מכבדין
ויראין מפני
מלכות שמיים,
מועדון הנביא
המתוסכל זה
הבניין הבא.
מסכת במות
ארגנטינאי מצטט
מהמקורות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.