שכחנו כי מת אלוהים
יצרנו אותו, אך הרגנו
מאחר ואדם כבר, כמעט,
לא נותר בחיים.
אמונות שחולפות על פני
שנים ארוכות
מתחדשות ועם זאת,
לא כלום משנות.
עם צלב על הגב
ותפילת זעקה
של אדם שנרעב;
קדושים מעונים מתהלכים,
מחייכים.
שכחנו, כולנו, כי מת אלוהים.
שכחנו כי מת אלוהים
ברואות וברואים
מקדשים, מברכים,
כואבים ובוכים.
עם תקווה שיציל
ואולי גם יועיל.
הכל בידו,
נעשה מרצונו;
קדושים מעונים, צולעים
מחייכים
שכחנו, כולנו, כי מת אלוהים.
תפילות מעטות,
עמדות מתחלפות
היכן מקומנו?
איה מקומו?
קדושים מעונים בצלמי
המתים
יצרנו, הרגנו, את אלוהים |
