[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הייק בוי
/
התקנון

תקנון בית ספר יסודי "ביתנו":
1) אל תקלל
2) אל תרביץ
3) לא לדבר באמצע השיעור
4) להביא תמיד חולצת בית ספר.
ג'וני ילד בן עשר אשר לומד בבית ספר "ביתנו" קרא את התקנון
המחודש.
למחרת הוא הגיע לבית הספר בלי חולצת בית הספר.
"למה לא הבאת חולצת בית ספר?" שאלה אותו המורה.
ג'וני שתק. כל התלמידים הביטו עליו במבט של, יואו הוא הסתבך
קשות. ג'וני מסר למורה פתק קטן אשר כתובים עליו המילים הבאות
:
"בתקנון לא כתוב מה זאת חולצת בית ספר חוץ מזה אני מציית לסעיף
3".
אין צורך להסביר- ג'וני נשלח לחדר המנהלת.
"מה קרה? ג'וני אתה מתנהג טוב רוב הזמן קרה משהו מיוחד?".
ג'וני שתק. הוא ידע שמתנהל עדיין שיעור אז הוא ציית לסעיף 3.
הוא העביר פתק נייר מקופל בנייר היה כתוב :
"המנהלת לא כתוב בתקנון מה זה חולצת בית ספר, ואני לא מדבר
בשיעור ועכשיו מתנהל שיעור!"
"ג'וני, חולצת בית הספר זה מה שכל הילדים לובשים בכיתה שלך!
ואתה כן יכול לדבר באמצע השיעור"
ג'וני עזב את חדר המנהלת וכל היום הוא דיבר בשיעור עם חבר שלו
והפריע למורה, הוא קיבל הפרעה והלך הביתה.
למחרת הגיע ג'וני עם חולצה אדומה לא של בית הספר, וכך גם כל
הכיתה שלו.
כאשר הגיעה המחנכת היא הייתה בקריזה.. כל הילדים בכיתה לובשים
אותה חולצה אדומה!
"מה זה ילדים? איפה חולצת בית הספר שלכם?"
"המנהלת אמרה שחולצת בית הספר זה מה שהילדים מהכיתה שלי לובשים
אז אני מנחש שזאת חולצה אדומה"
פעם שנייה תוך יומיים הלך ג'וני למנהלת.
"אני רואה שאתה עדיין לא לובש חולצת בית ספר"
"טעות! אמרת לי שחולצת בית הספר זאת החולצה שכל הילדים בכיתה
לובשים! כל הכיתה לובשת את החולצה הזאת את טיפשה כמו אבן!"
"סליחה!! עברת על סעיף 1 עכשיו"
"אני רק נתתי לך דימוי. זאת בכלל לא קללה."
השנים עברו וג'וני הגיע לחטיבת הביינים (בקושי).
כאשר הגיע לכיתה החדשה עם הקבוצה שלו מבית ספר "ביתנו" המורה
הקריאה את תקנון החטיבה:
1) אל תקלל
2) אל תרביץ
3) אין להתפרץ ולהשמע לתרבות הדיבור.
4) לנקות את הכיתה בהפסקה
אין צורך לומר זאת ג'וני חשב שוב על דרכים להתחמק מהכללים
האלו.
אחרי השיעור של קריאת התקנון היה שיעור תנך, השיעור הרציני
הראשון של השנה החדשה.
"אז כמו שאתם יודעים הראשי תיבות של תנ"ך זה תורה נביאים
כתובים. וזאת יצירת אומנות! מה שאתם תכתבו לא תהיה יצירת
אומנות"
"טעות המורה..."
ג'וני לא הספיק לגמור את המשפט וישר היא צעקה עליו.
"אתה עובר על סעיף 3 בתקנון חטיבת הביינים!"
הוא הרים את האצבע וקיבל את רשות הדיבור.
"תרבות הדיבור היא דבר אשר עובר על החוקים של מה שנלמד בשיעורי
אזרחות... לכל בן אדם יש אותה זכות לדבר. חוץ מזה מה שאנחנו
נכתוב יהיה יצירת אומנות הרי מה זאת אומנות אני יכול לקחת עכבר
ולשים אותו בתוך קופסה שקופה זאת לא תהיה אומנות?"
המורה הלכה החוצה ולא חזרה ללמד בשיעור הזה כנראה היא בדקה את
מה שג'וני אמר.
היה צילצול וההפסקה הגיעה, ג'וני ירק על הרצפה.
"מה אתה עושה? אתה תנקה את זה.."
"אני לא כתוב לנקות את הכיתה בהפסקה לא כתוב מי אם המורה לא
מנקה למה שאני אנקה?"
השנים עברו וג'וני היה המתחכם של השכבה.. עבר צהל וג'וני התבגר
והגיע לקבל רישיון נהיגה.
הבוחן הסביר שיש שני חוקים שיש לציית להם.
1. להסתכל על הכביש תמיד
2. לא לעשן.
ג'וני התחיל לנהוג במכונית והסתובב אחורה משמע הוא נהג כאשר לא
ראה את הכביש.
"מה אתה עושה אנחנו נמות בגללך"
"אני מסתכל על הכביש אבל עם הישבן שלי"
הבוחן סובב את ג'וני והם המשיכו לנהוג.
אחרי הבוחן הוא לא קיבל רישיון אבל זה לא הפריע לו ממש...
הוא עבד בחנות מכולת וקנה לעצמו דירה בתל אביב.
ג'וני הלך ברחוב וראה אישה זקנה. הלך אליה לקח לה את התיק
הוציא ממנו את כל הכספים ולקח רק את התיק.
שוטר הגיע ושאל את ג'וני מה הוא עושה?
"אני משאיל ממנה את התיק אני אחזיר לה מחר"
השוטר לקח את ג'וני לבית הכלא. בנתיים כשהוא היה בכלא התארגנה
אגודת "תלג" (צייתו לחוקי ג'וני).
לאחר שלוש שנים ג'וני השתחרר מבית הכלא כאשר הוא מתקבל ע"י
אגודת "תלג".
מהפכה השתוללה בישראל כמעט כל האנשים היו באגודת "תלג" לאחר
סבל בלתי ממושך האגודה (או בעצם כל המדינה)
הוציאה את שרון מהממשלה וג'וני נהיה לראש הממשלה.
כשהגיע ג'וני לכנסת קיבל אותו שרון ואמר לו משהו אחד.
"בתפקיד שלך יש רק חוק אחד אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה וזה לא
משנה מה"
כאשר הלך שרון, ג'וני אמר לעצמו.
"על החוק הזה אני לא יכול לעבור...."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הצילו!
הצילו!


סתם, בצחוק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/11/02 13:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הייק בוי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה