אני מרגישה מלוכלכת
אני רק רוצה ללכת לישון ולא להתעורר לעולם
כולם מסביבי נראים כל כך מאושרים
רגש כל כך לא מובן בשבילי
אני רוצה להסתתר מפני כולם
לא לענות על שאלות  מעזבנות חסרות תכלית
הגשם יורד בחוץ
השמיים בוכים על חטאינו
על קיום חסר סיבה החוזר על עצמו
החיים של רובינו כתובים מראש
ל ה י ו ו ל ד   ל ה ת א ה ב   ל מ ו ת
רובינו נעבור את חיינו תקועים באיזה משרד מעופש
עובדים אם אנשים שאנו בקושי יכולים לסבול
הבודדים שמעיזים לצאת מהאדר
ששוברים חוקים ומסגרות שנקבעו דורות על גבי דורות
נקראים מוזרים
וכשהם עוברים ברחוב . . . מעקמים את האף
הסוף מתקרב או אולי זה רק ההתחלה
הזדמנות שנייה שאותה לבטח נפספס כמו את הראשונה
אני מנסה להוריד מעצמי את הזבל
את הדעות הגזעניות ששופטים אנשים לפי מראם כספם דתם
אני לא רוצה להיות חלק מהעדר
להעביר את כל חיי לסתם
אני מנסה לקרוע את דרכי אל החופש
האדר מצא לעצמו דרכי התגוננות אם הזמן
שיודע בדיוק איך לטפל בטיפוסים כמוני
ל ג נ ו ת    ל א  ל ה ת י ח ס     ל ש כ ו ח  א ם  ה ז מ ן