|
ופתאום אחרי שרעדנו,
ועורנו הצטמרר מרגשות
נותר רק ההד הדומם
עמום ומרגיע.
העיניים הזחלניות -
מעורפלות
המחפשות להבין
הרוצות לסלוח.
הלהבה השקטה
המכלה
ציפיות
ואשליות.
הגוף אשר ממשיך לרעוד גם כשאינך עוד לידי.
החלומות המשככים
המתוקים
המטריפים
עד -
אין קץ. |
|
|
לא מוכן לבלוע,
אפילו לא להכניס
את זה לפה שלי!
תראה איזה צבע
יש לזה, לבן
כזה, גועל נפש.
וראית מאיזה
איבר זה יוצא?
מין משהו מידלדל
כזה שם למטה...
איכס.
וזה עוד נמרח על
כל הפנים, כל-כך
דוחה, החלב
הזה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.