ציפי גולד / בלדה על העץ הבודד |
איש לא פקד את ביתה,
לא רחוק, בחצרה
עמד עץ בודד
גזעו העבה, זקוף וגאה.
מדי ערב כשהחשיך
כשעיין לא ראתה
הלכה היא אל העץ
ואותו בחום חבקה.
הוא היה אהובה
את סודה לו ספרה
היה הכל בשבילה , הגורו שלה.
באחד מימי האביב
התפצל הגזע ונולדו עוד שני גזעים ,
אלו הילדים, ילדיה חשבה
ואותם בחום לטפה.
כך הייתה לה משפחה,
עד שיום אחד חלתה
העץ עמד בודד, הרגיש בחסרונה
עליו נשרו, נותר רק
גזע עץ יבש ומיותם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|