יש לי חלזונות בשביל שמוביל הביתה. חלזונות כאלה בלי בית...
הומלסים. בהתחלה היתי עובר לידם ומסתכל עליהם בסקרנות... מה הם
עושים? לאן הם הולכים? ואיך זה שלהם יש כל כך הרבה זמן ללכת
ממקום למקום ולי לא?
אחרי כמה ימים שהייתי חוזר הביתה בלילה ובוהה בהם, הם התחילו
לשעשע אותי. הם היו מעלים לי חיוך על הפנים, שמחתי לראות את
הנחת שלהם...
אחרי כמה זמן נשבר הקרח ואחד מהם הציע לי בירה קרה. אני כמובן
קיבלתי את ההצעה וישבתי איתו על בירה, והוא סיפר לי איך זה
להיות חילזון הומלס. כולם נגעלים ממך, הוא אמר לי, כבר שנים
שלא זיינתי. כל החלזונות רואות אותי בתור איזה שיכור נרקומן
שרק מחפש את המנה הבאה שלו. ואני כולה מה?! פיטרו אותי מהמפעל
נעליים שנסגר, ומאז אני מובטל. אני אומר לך, חרא מדינה. בסך
הכל חילזון פשוט שמנסה לחיות מיום ליום.
יכולתי להבין אותו, אחרי הכל, קשה להיות חילזון הומלס בימינו.
המצב הכלכלי, הביטחוני.... מכה בכולנו, אבל החלזונות הרגישו את
זה על בשרם...
בזמן האחרון האוכלוסיה של החלזונות מתחת לבית שלי הדרדרה.
הגיעו כל מיני חלזונות רוסים ורומנים ששותים וודקה ומזריקים
הרואין כל היום, צועקים והולכים מכות באמצע הלילה מתחת לחלון
שלי, מפריעים לי לישון.... פעם אחת אפילו שמעתי אותם מציקים
לשכנה שלי, צועקים לה כל מיני דברים ברוסית, ומבקשים כסף
מעוברים ושבים ברחוב. גועל נפש.
חשבתי אולי להזמין פיקוח עירוני שידביר את המקום, או אולי
משטרה שיעצרו אותם...הם פשוט מוציאים שם רע לכל החלזונות
ההומלסים...
אבל מצד שני...
למי יש כוח.......