|
נפילה בלתי נפסקת
אל תהום עמוקה וקרה.
מלאה בקוצים כל הדרך
היא דוקרת ופוצעת אותי.
וכל שאבקש היא פינה בלבך
להאחז בה עד למעידה הבאה
להשמר בה מפני הקוצים,
לרפא את פצעי.
שילחי את ידך אלי
החזיקי בי בכדי שלא אפול
חממי אותי הרגע
ולא, יקפא לבי לעד.
27.10.2002
בסופו של דבר לא נתת לי ליפול. תודה.
|
|
|
רק רציתי להודות
להיטלר על
השידוך המוצלח
שלו
אה..., וגם
לסבתא וסבא
שהסכימו,
למרות שהיו להם
הצעות אחרות
תודה לכולם.
ד"ר מישה רוזנר,
מודה ועובר
לירוחם, לפרויקט
דור שלישי
לניצולים, שכונת
וילות חדשה
ומרעננת, עכשיו
בגטו הקרוב
למקום קבורתכם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.