אני בוכה...זה אף מגיע לרמות של בכי ששומעים בהלוויות
אך לא מעניין אותי דבר,רק בעצם היותי עצובה...ואני בוכה
רוצה שישמעו את זעקותיי,שאני סוף סוף אקבל מענה לקריאותיי
ואין מענה,והבכי מתעצם...וכואב לי,כואב לי מבפנים
הגוף כבר לא יודע כיצד לעכל את הסבל
מאיפה מגיע כל הסבל הזה?
יודעת דבר אחד,לא הייתי כך....
אינני מכירה את עצמי כיום,ואני חוששת
חוששת מעצמי,חוששת ממה שעתיד לבוא |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.