זכרונך לא מרפה
ראיתי דמעות זולגות מעיניה
ואני בוכה אתה
ילד שמתאבל על מה שלא ידע
מי היית?
פועל בעלטה
מחבר פסיפס ולא יודע
במקומך מונח
היא כל כך רוצה אותך
ואת בתוכי?
פניך קטנות
שפתיים שאיש לא שומע
חצי שנת רשות
ובברית מתמזגים לאותה יישות
היא תוהה?
שמה עלי מסיכה
עד כמה נעים בך לנגוע
אוהב את זה
ואולי בגלל זה אני כזה
בגללה?
אם היא תדע
לא התכוונתי בה לפגוע
תבכה מול מראה
על מה שבכלל לא היה
ואני, נופל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.