התכולי לומר לי לאן הדרך מובילה?
עכשיו שיצאתי תחת כנפיך, התוכלי להניח לי לעוף?
התוכלי לתת לי לשתף אותך בקצב שלי, ללא הערות?
להיות שם בשבילי אך לא ללחוץ.
צר לי שלפעמים את חושבת שפניך אני נסגרת
לא פורשת בפניך את כל רחשי ליבי ,את כל צרותי
אני לא מצפה שתמיד תביני, גם אני לעצמי לפעמים אנני מובנת
אנו פשוט שונות כל כך...
לא אוכל לומר לך כמה אני אוהבת
אך הנך יודעת שרגש זה איננו ניתן למדידה
הענקת לי את חיי, כיצד אוכל לשכוח את חסדיך הרבים?
הלא לעד אני קשורה לך בעורקי.
8.9.02 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.