אבינועם סול / שימרוה |
לווה בכל הנד עפעף בכל צעדיה,
בשוכבה ליקראת תנומה,
בהיקצה לבואת החמה,
רחוקה היא מלאכים טובים,
לווה, כי אין דיי בכוחו של געגוע לשומרה מפני רע,
מפני צינה,
ואם תבקשו כתמורה,
אף את פעימת ליבי האחרונה,
אתן ללא היסוס,
אהבתי לה חזקה מחיי,
חזקה מרצון לשאוף אוויר לראותיי,
שימעו תחנוניי,
שימרוה, שימרוה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|