בעמק יפה  בין כרמים ושדות, עומד מגדל בן חמש קומות.
ומי במגדל גר?

בקומה הראשונה- מורה שמנה. כל היום בכיתה מתהלכת, בודקת שכל
תלמיד ייבלע במערכת.
בקומה השנייה- גרה החברה. כל היום ממיינת, קובעת תקנים.
ייחודי, עצמאי? למרתף המנודים!
בקומה השלישית- הצנזורה הרגשית. כל כך משתדלת להימנע מפגיעה.
זה רע להיות אנושית?
בקומה הרביעית גרה המשפחה. וכל חלום, כל שאיפה וסוד מתגמדים
לעומת הציפיות שלה.
ובקומה החמישית גרה ילדה, שהיא בעצם אני. אך לפני שבוע, ארזה
את חלומותיה ונסעה.
מעולם לא גיליתי לאן, ומדוע.

וכך, בעמק רחוק רחוק ויפה, עומד המגדל שלי. במגדל יש נפש
להשכיר. ומי ימלא את החלל שהשאירה אחריה הילדה הקטנה? האם גם
למגדל שלי תגיע, יום אחד, היונה?