רעות הרפז / שגם אנחנו נהיה כבר |
עניין גמור וחתום,
קופסה נעולה
עם ספה משותפת
וארון משלנו
ונוכל לשכב הלומים
למנוחת צהרים, ולאפסן דוממנו
המקופלים מדפים מדפים
ומידי פעם לשלוף
כלאחר יד מחשבה או זיכרון נידח
מהמקום הסגור והמפורש שלנו
ונצחק,
איך לפני מיליוני שנים
ישבנו על שתי אבנים חשופות
בפתחים חשוכים של שתי מערות
לא רואים לא נוגעים
והמומים מצער המרחק אמרנו:
שגם אנחנו נהיה כבר.
שגם אנחנו נהיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|