|
עת הילכתי דומם
בערבות החול
הטבעתי עקבות...
גומות של חיוך
פסיעות של פיוס
מחול של גלים
לוחשים
מתהווים
על תילים
זמירות הים..
הושטתי היד
נגעתי בם
ליטפתי
גמעתי
ספרתי
אחד לאחד
תמהתי
כשחטף,
לא הרפה
ליחך כפות רגלי..
והשמיע
אדוות אהבה... |
|
|
זה התחיל כבר
בגיל חמש. ממש
בהתחלה, עם
הפרסומת הראשונה
שלי לקונדומים.
כבר אז הבחנתי
בשינוי במדיניות
של סוכנות. אני
זוכרת איך צעקתי
על הסוכן שלי,
על למה הוא מביא
לסוכנות ילדות
קטנות שלא
מוכנות לעולם
הזוהר התככני.
וצדקתי. אפילו
אמא שלי אמרה.
דוגמנית בפרץ
נוסטלגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.