|
עת הילכתי דומם
בערבות החול
הטבעתי עקבות...
גומות של חיוך
פסיעות של פיוס
מחול של גלים
לוחשים
מתהווים
על תילים
זמירות הים..
הושטתי היד
נגעתי בם
ליטפתי
גמעתי
ספרתי
אחד לאחד
תמהתי
כשחטף,
לא הרפה
ליחך כפות רגלי..
והשמיע
אדוות אהבה... |
|
|
ואם ביום שלישי
לא בא לי לכתוב
סלוגן או יצירות
לבמה, אלא ללכת
ולמצוא עבודה
אמיתית ואולי גם
לשם שינוי חברים
שהם לא
וירטואליים??
טוב, אז ביום
רביעי.
בלונדה בהלם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.