[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חן כליפה
/
קיסוס

קיסוס
קיסוס תמיד היה ידידותי ונוח לסביבה והיה מוכר בציבור כאחד שקט
שלא עושה בעיות, ממש צמח בית. הכל התחיל להתפוצץ לאנשים בפנים
בקיץ האחרון, אז הוא נחשף לעולם האפל, של פשע ועבריינות. הוא
גידל קוצים ארסיים וגדולים בכל חלק אפשרי של הגוף והתחיל להרוס
כל חלקה טובה שאליה הגיע. קירות נסדקו, צינורות מים נהרסו,
קיסוס השמיד הכל בדרכו, הוא נהיה צמח פרא שאף אחד לא רוצה
בסביבתו הקרובה. צמחים, שפעם פיארו כל גינה בעיר בעלים ירוקים
מלבלבים ופרחים צבעוניים, התייבשו ונבלו מול קיסוס, שגזל מהם
כל טיפת מים וכל פיסת קרקע בה צמחו. המצה היה נוראי, לכל מקום
שפנית קיסוס היה שם, רע יותר מכל מה שידעת, קוצני ומפחיד מעבר
לנתפס. אנשים חיו בחשש מתמיד לגינות הבית שלהם, כולם פחדו
מקיסוס.
   בדיוק הייתה חופשה מבית הספר וכל התלמידים חיפשו עבודה.
תוך שבוע מתחילת החופשה נשארה רק הצעת עבודה אחת על לוח
המודעות של לשכת העבודה:

                             דרושים
                   שני אנשים לעבודת גננות.
                  תנאים טובים
                  שעות עבודה מובטחות
                  תשלום שבועי
                  לא דרוש ניסיון קודם
                  טלפון: 02-6755192

                                         כל הקודם זוכה!


בעיר ידעו שעבודת גננות בתקופה הזאת של השנה אומרת רק דבר אחד,
מאבק בקיסוס.
   אני וניצן השכן שלי, שגדול ממני בשנה, חשבנו שעדיף להרוויח
כסף מלא להרוויח כסף. אני אמרתי "מה כבר יכול להיות" וניצן אמר
"חפיף", אז הצענו את עצמנו לעבודת הגננות.
   יום אחרי זה כבר גררנו את עצמנו ב - 7 בבוקר למחסנים של
סגן אחראי תחזוקת גינות ונוי בעירייה, קראו לו פדרו, בחור צנום
עם עור כהה ומשקפי שמש כהות עוד יותר. פדרו הסביר לנו את
העבודה וחילק לנו כלי עבודה, שתי מגזמות, שני גרזנים חצי
חלודים ומסור יד עקום וישן.
"יאלה, לעבודה!", קרא פדרו "אין לכם זמן לבזבז פה ולי אין כסף
לתת לכם על בזבוזי זמן". הוא הקפיץ אותנו בטנדר שלו והוריד
אותנו ליד מקום שנראה כמו גוש ענק של קיסוס אבל למעשה זה היה
בית דירות שהשתלט עליו גוש ענק של קיסוס. "אני רוצה שלא תשאירו
פה חתיכת קיסוס. אני רוצה אותו מת", אמר, קפץ לטנדר והסתלק
משם. נשארנו רק אני וניצן, לבד מול הקיסוס. עבדנו במרץ, מקצצים
כל ענף, כל שלוחה של הקיסוס. כורתים. מנסרים. מוציאים כל טיפת
אנרגיה במלחמה. היה כבר אמצע הבוקר והשמש הכתה חזק. אנחנו:
מזיעים ומסריחים. קיסוס: לא נשבר וממשיך לקיים את אחיזתו
האיתנה בקיר. אחרי שעתיים של עבודה מאומצת התחלנו לראות סימנים
של בית, פה חלון, שם חתיכת קיר חשופה. אולי בכל זאת יש לנו
סיכוי נגדו. בסוף היום, השעה כבר הייתה 6 אחה"צ, ראו בית עומד
במקום בו 10 שעות קודם היה רק קיסוס. סחוטים אך מרוצים חזרנו
הביתה. ניצחנו במערכה הראשונה.
   הימים עברו, כל יום אנחנו מתייצבים ב - 7 אצל פדרו והוא
מקפיץ אותנו ליעד הבא, כל יום אותה זיעה ואותו מאמץ.  פעם
הקיסוס מתיש אותנו ופעם אנחנו מחסלים אותו, האיזון בינינו
נשמר.
   המפנה קרה לקראת סוף הקיץ, אני וניצן הובלנו אז 16:15 על
קיסוס. באותו יום היה חם במיוחד ולא היה לנו רגע לעצור לשתות,
עבדנו קשה כמו חמורים, קוצצים את הקיסוס מכל מקום, מתקדמים
לאט, לאט ומפסלים שטח אבל הקיסוס לא נגמר, תמיד הוא ממשיך,
לרגע לא עוזב, מצמיח ענפים חדשים תוך כדי שאנו נאבקים בישנים.
ניצן חטף שריטות וקוצים בכל הגוף וגם אני נחבלתי קצת. החלטנו
לגמור את היום מוקדם מהרגיל, לא היינו מסוגלים להמשיך. בערב
ניצן הודיע לי שהוא לא יכול לעבוד יותר, הוא חטף מכת שמש וכל
הגוף כאב לו. המצב לא נראה טוב. אנחנו בתיקו 16 מול הקיסוס
וניצן בחוץ. אם אני אשאר לבד העיר כולה אבודה, הקיסוס יביס
אותי במערכה הבאה וינצח במלחמה, משם לא יהיה עוד מי שיעצור
אותו. הייתי נואש, וכשנואשים עושים דברים של ייאוש, אז עברתי
מדלת לדלת, מחפש מישהו אחד שיהיה מוכן לסכן את עצמו למען כולם.
אחרי 4 רחובות ועוד 2 דלתות, בהם לא היה איש שהסכים, מצאתי לי
שותף חדש. לשותף החדש קראו אודי. אודי היה גדול וחזק, הרבה
יותר מניצן. נראה היה לי שאיתו יחוסל הקיסוס לתמיד.
   יום למחרת יצאנו אודי ואני אל פדרו והוא הקפיץ אותנו אל
היעד האחרון, המערכה המכרעת, אנחנו מול הקיסוס. היינו צריכים
לחסל קיסוס שהשתלט על בניין משרדים, אודי עבד כמו פר הרבעה
בעונת הייחום, לרגע לא שקט וכל הזמן בפעילות מתמדת. אודי התקדם
בקצב רצחני כשהוא לא משאיר מאחוריו אפילו לא שאריות של קיסוס,
את הכל הוא הוציא מהשורש. בדרך, כשהוא מתקדם והורג מהקיסוס,
אני הייתי כל הזמן מאחוריו, רואה את ההתקדמות המדהימה במו
עיניי, מוצא חפצים שנקברו תחת הקיסוס ועכשיו נתגלו מחדש. מחברת
תווים ישנה ובלויה, כרטיסיה לאוטובוס שנשארו בה עוד שלושה
ניקובים, חטיף טבעי שכבר בטח פקע לו התאריך. בסוף, כשאודי כבר
היה קרוב לסיים את הקיסוס לתמיד, מצאתי מגדיר צמחים ישן,
וכיוון שאודי עבד ואני סתם התבטלתי, התחלתי לעיין בו. היה לי
מעניין לקרוא מה כתבו שם על קיסוס. הגעתי לעמוד בו הייתה
התמונה של העלה שלו, הסתכלתי, התיאור של הצמח ענה בדיוק
לקיסוס, שהרגע הרגנו, התמונה נראתה אותו הדבר, הכל זהה, אבל
השם בראש העמוד לא היה קיסוס.
   פתאום קלטתי שאם לצמח הזה לא קוראים קיסוס אז בעצם לכל
הסיפור הזה, שנקרא "קיסוס", אין שום משמעות, שלמעשה הוא כולו
שיקרי, הוא מדבר על משהו שלא באמת קרה. מהר עצרתי את אודי, לא
רציתי שנמשיך לשקר לעצמנו. הפסקנו לעבוד והלכנו משם.
   אבל אם אתם בכל זאת מתעקשים, משום מה, ורוצים להבין טוב
יותר את הסיפור, לכו להתחלה ותשנו את השם, לאיזה שם שבא לכם,
באמת. עכשיו קראו את כל הסיפור שוב, הפעם תחליפו כל פעם את השם
"קיסוס" בשם החדש שבחרתם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שו הדא חרפרשץ?







גולש מודאג.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/11/02 16:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חן כליפה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה