נכתב לאחר חזרה מן המשלחת לפולין
Light comes in through a small crack above the door
Dust and blood slowly accumulate on the floor
We feel the cold and suffer the hunger
It's so tempting to die and surrender
Our fingers are the same size as our hips
When we beg for food they let us taste their whips
Damned be ourselves for the blood that we have
Sentenced for life, doomed to starve
By now we are beasts and no longer men
Should one dare to have some food, we'll kill him for it
then
With the first sign of bread we lose our mind
The hunger we feel, but to love we our blind
We are the hungry wild beasts of Auschwitz camp
Our feelings are gone and our vision is damp
We'd kill our own mother and steal from our own son
Just give us a piece of bread...please, just one!!! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.