שוב היא מבליגה, את הסודות רק לעצמה
ולא אומרת מה מציק לה על הלב
אני ממשיך איתה בדרך הסלולה
ומדי פעם גם דרכי עפר רואה
היא לא מגיעה, היא שוב סוגדת לשתיקה
ולא מדברת וזה על אף שאלותיי
אחזתי בידה והיא השפילה ת'מבט
בתוך תוכה הזילה ומשכה באף
אז מה קשה לך להגיד
אז מה קשה לך להחליט
אני רוצה שנדבר
ונרגע
אני אמרתי לך דברים
פשוט קשה להאמין
שאת עושה לי את זה כל פעם מחדש
שוב היא משיגה מה שהציבה כמטרה
ולא משתפת אף אחד בהחלטה
שוב היא מלבישה ארשת רצינות אחת
ומסתירה בה בלי בושה את סודה
היא לא מנסה להפתח אלי
היא אומרת כלום, וזה יותר מדי
כי בתוך תוכה, חומה אוכלת את עצמה
והיא לא הגה מוציאה מתוך פיה
כל כך קשה לה להגיד
מה מתסכל ומה מציק
ומה כואב ומי אשם ומה עושים
אולי אמרתי לך דברים
שקצת קשה להאמין
שתקבלי אותם בבוא הימים. |
