[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני רוצה שתהיה לי חנות ספרים קטנה. אני אשב לי ליד הקופה
ואקרא ספר מעניין, אני אדבר עם הלקוחות ונדסקס את ההתפתחויות
האחרונות.
בעצם, כבר הרבה זמן לא סיימתי ספר, לא סימתי ספר מאז שהיא עזבה
אותי. יותר נחמד להתחיל ספר מלגמור אותו. התחלתי איזשהו ספר
שבוע שעבר, לא זוכר איזה.

אני זוכר את הרגע שבו עלה בי הרעיון לפתוח חנות ספרים, זה היה
בבית הקפה אחרי שהיא הלכה. באמצע הארוחה היא פתאום הביטה בי
במבט אדום של שנאה ואמרה: "די, אתה לא מקשיב לי, אני לא יכולה
יותר. להתראות, תלך לעזה, אתה והחלומות הטיפשיים שלך, אנחנו
גמרנו."
היא קמה, לקחה את התיק שלה ושמה שטר של מאה על השולחן.
"אתה מוזמן להישאר כאן ולהנות משארית הארוחה, על חשבוני" היא
אמרה והלכה לה. לא ידעתי מה לעשות  אז נשארתי ליד השולחן כאילו
כלום לא קרה.

בחנות הספרים שלי יהיו ספרים מכל המינים. הם לא יהיו מסודרים
לפי שמות סופרים או משהו, הם לא יהיו בסדר הגיוני בכלל. קורא
ישוטט בחנות וימצא לו ספר שהוא אוהב, לא את הספר שהוא חיפש אלא
ספר שחיפש אותו. כולם יצאו מהחנות שלי עם חיוך על הפנים, אפילו
אני, אפילו היא.

מדי פעם אני מתגעגע אליה, לחום היד שלה כשהחזיקה לי את היד
בפעם הראשונה. אני יכול לראות אותה באה יום אחד לחנות ספרים
שלי לחפש איזשהו ספר. אני אשאל אותה אם היא צריכה עזרה, היא
תביט בי במבט החום שלה ותגיד שלא. אבל כמה דקות אחר כך היא
תגיע לקופה ותשאל: "אולי אתה בכל זאת יכול לעזור לי?", אני
אגיד:" בטח שאני יכול". ברגע הזה העינים שלי ימצאו את העינים
שלה ואני אשכח את כל מה שמסביבי, את כל הספרים האלה, ואבלע
בעינים החומות האלה שיביטו בי, כמו פעם, במבט עמוק של אהבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתה חושב שזה
מצחיק ? וובכן -
חכה חכה שאני
אוריד את הבגדים
שלי מן התורן


אחד חולם להיות
בטירונות


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/11/02 14:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רז בן חיים

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה