זה התחיל לפני שלוש שנים.
היום הראשון בחטיבת הביניים.
אני נכנסת לכיתה, מוצאת מקום לשבת, מסתכלת לצדדים... ואז ראיתי
אותו. הילד הכי חמוד בכיתה פני מלאך של ממש, אהבה ממבט ראשון
ממש כמו בסרטים. מיותר לציין שזאת היתה האהבה הראשונה שלי.
אלא שאני לא ידעתי מה זאת אהבה ולא הבנתי למה כל פעם שאני רואה
אותו יש לי הרגשת חמימות בכל הגוף, זה היה קיץ אז האשמתי את
הלחות.
אבל הוא ידע, כי הוא הרגיש אותו דבר והוא אמר לי את זה, או
יותר נכון כתב.
זה היה האמצע מבחן באנגלית והוא ביקש ממני שאני אעביר לו מחק,
וכל מה שהיה לי זה מחק שההורים שלי קנו לי בחופשה בפריז. מחק
בצורת לב, עם צבעי הדגל של צרפת כשבאחד הצדדים שלו היה כתוב :
J צורת לב PARIS , ושהוא החזיר לי את המחק אז על הצד השני היה
כתוב אמיר + רותם, זאת היתה הפעם הראשונה.
בהתחלה לא התייחסתי לזה, חשבתי שהוא צוחק עליי, אז התעלמתי.
אחרי זה נהיינו ידידים טובים. צחקנו ביחד, דיברנו....
אני לא חושבת שהוא אי פעם ידע כמה הוא חשוב לי וכמה אהבתי
אותו, הוא היה הנסיך שלי, הנפש התאומה שלי.
היינו ככה במשך שנתיים וחצי. שולחים רמזים אחד לשני על הרגשות
שלנו כלפי השני אבל לא עושים עם זה כלום.
אני זוכרת פעם אחת שהוא צייר לי ציור, הוא היה מצייר ציורים
נפלאים, כלב גדול שחושב על עצם ולמעלה כתוב : לרותם....
מאמיר.
אני במשך שבוע ניסיתי לנתח מה המשמעות של שלוש הנקודות, מפחדת
להסיק את המובן מעליו.
יום אחד החלטתי שהגיע הזמן לעשות משהוא, הייתי אצל חברה
ושיחקנוט אמת או חובה, יצא לי חובה. "חובה עלייך להתקשר לאמיר
ולהזמין אותו לצאת איתך" אז עשיתי זה, גם בגלל שלא הייתה לי
ברירה (משחק זה משחק) וגם בגלל שבאמת רציתי.
אני שהתקשרתי ודיברתי איתו ושקבענו לצאת לסרט ביום שישי בתור
ידידים, ואני זוכרת איך חיכיתי לסרט כל השבוע ותיכננתי מה אני
אלבש ומה אני אגיד....
אבל אני לא זוכרת סרט, וגם לא יציאה... אולי בגלל שזה פרח
מזכרוני או אולי זה פשוט לא קרה.
אח"כ קראו עוד דברים בטיול השנתי בכיתה ט' שיחקנו משחק שנקרא
NEVER, כל אחד בתורו אומר משהוא שהוא מעולם לא עשה וכל מי שכן
עשה את זה מרים אצבע, המטרה היא להרים 10 אצבעות, ומי שהרים 10
מקבל משימה, לו ולעוד אחת יצאו 10,והבנות האחרות נתנו להם
להתנשק והם התנשקו, והוא הסתכל עליי במבט של :מצטער אבל אין לי
ברירה..... ואחרי זה יותר לא דיברנו.
היום שלוש שנים אחרי זה אני עדיין חושבת עליו, ועדיין באחת
מהפינות החשוכות בליבי אוהבת אותו, לפני כמה ימים התקשרתי אליו
וקבענו להיפגש. זה עדיין לא קרה. |
