|
סוף העולם הוא בפריאסלב
והסוף השני נמצא בורניצ'י
ובאמצע אנחנו גרים
יש לנו חנות מכולת
ומזה אנחנו חיים
אין הרבה כסף אבל רגילים לאכול רק סלק
כי זה מה שאנחנו אוכלים כל החיים
ואף פעם לא אכלתי משהו אחר
ורגילים לשירותים בלי נייר טואלט
כי ככה אני מגיל 0
ורק בפריאסלב במקום אחד נדיר ומיוחד
יש נייר טואלט, ואני אפילו השתמשתי בו פעם אחת
עד כמה שזה לא יאומן
ויש את אניה שאני אוהב והיא הבת של החקלאי יורי חרוצ'נקו
אבל היא רוצה להתחתן עם מישה כי הוא יותר עשיר
ככה זה אנשים לא מפונקים
סובלים שחיתות בלי לבכות ורגילים לחרא בלי תעויוט
ואני יושב לי כאן במדינת הדמים
ולידי נערפים ראשים, ואני בוכה כי אין לי מים שהם לא מוגזים |
|
|
זה אתה, אילו
החיים,
מצטער יותר מזה
אני לא יכול
לתת.
אתה יודע,
אם אני אתן לך
אני אצטרך לתת
לכולם.
נו אז את לוקח?
(אלוהים ליעקב
פופק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.