למרות שבחיים שלי לא דיברתי מילה בגרמנית, קמתי בבוקר והתחלתי
לדבר אל עצמי גרמנית מול המראה. זה קורה לי הרבה. פעם רציתי
לשאול את הדוור אם יש דואר לכהן דירה 11, אבל זה בטעות יצא לי
בסוואהילית והוא לא הבין אותי. במשך אותו היום הכל הלך בסדר.
זאת אומרת, רק פעם אחת אמרתי בטעות לקופאית בסופר "גרסיאס",
אבל לדברים האלה אני כבר לא שם לב.
העניין הזה די סיבך לי את החיים מאז שאני זוכר את עצמי. פעם
יצאתי עם מישהי, והגענו לבית שלה. התחלנו להתמזמז על הספה, ואז
היא לחשה לי באוזן "דבר אליי מלוכלך". קצת נלחצתי, אז בטעות
יצא לי ברוסית. לי לא היה מושג מה אמרתי, אבל מסתבר שהבחורה
הזאת הייתה רוסיה ושאמרתי לה שאימא שלה זונה. מאז לא יצאתי עם
אף אחת.
...ואז פגשתי אותה. בחורה אחת, לא מי יודע מה יפה, אבל חמודה
כזאת, עם קוקו גבוה ויותר מדי איפור בעיניים. זה קרה כשחציתי
את הכביש בלי להסתכל והיא עברה במכונית שלה וכמעט דרסה אותי.
היא יצאה מהמכונית והתחילה לצעוק עליי בפורטוגזית. מיד נדלקתי.
אז לקחתי אותה לבית קפה ודיברנו, וסיימנו את היום אצלי בבית,
צועקים כל מיני דברים בארמית ובמצרית עתיקה על הספה בסלון.
יצאנו כמעט שנה ואז החלטנו שאנחנו מתחתנים. חיינו חיים די
רגילים, עם שני ילדים וכלב ואהבה גדולה שדעכה אחרי החתונה.
לפעמים, בערב, כשהייתי חוזר מהעבודה, הייתי רואה את אשתי יושבת
בחדר הילדים ושרה להם שיר ערש בסוואהילית. השיער שלה היה פזור,
כבר לא בקוקו שאתו היא הייתה כל היום, והיא הייתה שרה להם בקול
רך ובמבטא  הכמעט מושלם שלה.
אותי היא כבר לא אהבה, אבל היא לא עזבה אותי בגלל הילדים.
כשהיינו שוכבים, היא כבר לא צעקה ונאנחה בצרפתית, אלא שתקה,
וכשגמרתי, היא הייתה מסתובבת ומבקשת שאני אכבה את האור -
בעברית.
למרות שבחיים שלי לא דיברתי מילה בגרמנית, קמתי בבוקר והתחלתי
לדבר אל עצמי גרמנית מול המראה. בצהרים הלכתי לסופר, קניתי
לאשתי את הקרם לשיער שהיא ביקשה - זה שעושה את הקוקו צמוד,
אמרתי לקופאית "גרסיאס" וחזרתי הביתה.
דמיינתי איך שאני חוזר הביתה ואשתי בוכה ואומרת שהיא מצטערת
שהיא לא התייחסה אליי בזמן האחרון, ואיך שכל האיפור שלה
בעיניים נמרח ואני מנגב לה את הדמעות, והיא אומרת לי ברעמססית
שהיא אוהבת אותי, אבל כשחזרתי הביתה היא רק שאלה אם הבאתי לה
את הקרם ואספה את השיער לקוקו גבוה.