גם אשת מדבר
תישחק כמו סלעיו,
תתפורר לאיטה
לניצחו של החול.
אך תנשום לתוכה,
כמו משב רוחותיו,
עוד אויר מאובק
של מחר של אתמול.
החולות הנודדים
ימהרו להסתיר
את עקבותיה הרכים.
אך צעדיה
יהדהדו שם לעולם.
ולפעמים היא תשכב
תעצום את עיניה
ותימלא מחשבתה
בחשכת שיכחה.
לעיתים המדבר
בחולות יכסה
במיטת-מיתתה
עד כמעט כלות כוחה.
החולות הנודדים
ימהרו להסתיר
את עקבותיה הרכים.
אך צעדיה
יהדהדו שם לעולם.
גם אשת מדבר
תישחק כמו סלעיו,
תתפורר לאיטה
לניצחו של החול.
אך גם אשת מדבר,
היא כמו הרריו,
בשתיקת נישמתה
היא תאמר את הכל.
החולות הנודדים
ימהרו להסתיר
את עקבותיה הרכים.
אך צעדיה
יהדהדו שם לעולם.
|
