איפה היא, אני שואל את עצמי.
חושב, איפה לעזעזל היא יכולה להיות.
האם אני מדמיין, והיא אפילו לא היתה פה?
איפה היא, לכל הרוחות?
אני אומר לעצמי שעוד מעט היא תחזור,
ואין לי מה לדאוג.
אבל בעצם אני יודע,
שהיא אף פעם לא היתה פה.
עוצם את העיניים,
מדמיין איך היא מגיעה,
אוחז אותה בחוזקה,
עד שהיא לא מגיבה.
היא נמצאת פה,
ממש בחובי.
אני מרגיש אותה,
אבל בעצם לא.
למרות הכל עדיין אני יודע
שיכול להיות
שיום אחד היא תשוב,
יום אחד היא תבוא,
זה יגרום לי לחשוב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.