[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








העברתי את המברשת היטב על זרזיפי הזקן הלבן ובמשיכת תער חדה
עקרתי אותם ממקומם, אותה תנועה מדוייקת אותה אני מבצע קרוב ל
50 שנה. היום זה יקרה... צריך להיות מוכן.

בדרך מחדר האמבטיה למטבח, אספתי את כובע המצחיה הישן ותליתי
אותו על המתלה. אני תולה ועוד שעה הוא יהיה שוב על הרצפה ככה
זה תמיד.
שקיק התה מונח בכוס, הקומקום שורק והמים הופכים לכתמים כהים של
חום. תכף הטלפון יצלצל וזו תיהיה אלונה, מאז שהיא - אמא שלה-
נפטרה היא מתקשרת כל בוקר לודא שקמתי והלילה עבר בשלום, אם
שתיתי כדורים. לעזאזל, הכדורים..
"הכל טוב אלונה, מה עם הילדים?" מהצד שלה נשמעו צעקות הקטן
מציק לגדולה, זו רבה עם האמצעי, "ד"ש לאהרל'ה נתראה ביום
שישי".
הדלקתי את הרדיו, נשמע מה קרה היום, עוד מעט חדשות, ניהיה חם
גם את הוינטלטור צריך להפעיל. שכחתי לסגור את התריסים וכל הבית
רותח.
עכשיו הרבה יותר טוב.
בערב נפגש כולנו לרקוד קצת ואלס, גם ריבה ויענק'ל צריכים להגיע
במזל טוב הנכד עשה בר- מצוה בשבת שעברה.
קדימה, נרד לשוק נקנה קצת מלפפונים ועגבניות שיהיה לסלט של
הצהריים, נחלץ קצת את העצמות.

ת"א יפיפיה בשעות האלה, לבחורה בגילי יש נטיות סנטימנטליות.
נתי הבטיח שהוא יאסוף הפעם את הקטנה מהגן אז אין מה להלחץ, אני
מקווה שלא שכחתי את המסמכים.
"אז מה, יעלי?" הפעלתי את הרדיו, "נשתה קפה קטן לפני העבודה?"
יעל, שותפתי היקרה, שלפה את הפרלמנט מהתיק "תגידי לי את
השתגעת? יש לנו את הפגישה ב-11 בחיים לא נספיק!"
"אל תהיי כזו, אני מחנה כאן.." "את כזאת נקבה, אני אומרת לך,
עד שתסיימי עם החניה ברוורס אנחנו כבר נאחר לפגישה.."
התיישבנו, הזמנו, שתינו, המלצר היה מתוק, הזכיר לי את נתי לפני
שהתחתנו. יעלי מספרת בפעם השלישית הבוקר על הדייט החורבן שהיה
לה אתמול "הזמין דרמבוי אחרי דרמבוי, נשבעת לך, חשבתי שאני
מתה, רק אני פוסטמה שתיתי דיאט קולה.."
בהיתי בחלון הראוה השקוף של בית הקפה, באנשים החולפים.

אדם מבוגר התמוטט

כואב בחזה, לא הספקתי להגיע בכלל, הסל עף מידי..

"יעל תתקשרי לאמבולנס! מהר!"
"אין לי קליטה במכשיר המזדיין הזה.."
"אדוני אתה בסדר?"

אפילו לא ניסיתי להתרומם מהרצפה, "תתקשרי לאלונה, תגידי לה על
הכדורים"

"יעל? ענו לך?" "איזה ענו?!?! אני בנתב שיחות: קרה ככה תקישי 1
קרה ככה תקישי 2 שיגעו אותי!!" "אדוני אתה בסדר?"

עצמתי לאט את העיניים,יללות האמבולנס מתקרבות, נתתי לעצמי
לשקוע לאט לאט, לא חשבתי שזה יהיה ככה. נעים.

"יעלי, אני אסע הביתה אני חושבת, אולי אקפוץ לאמא שלי.."

אני חושב שאני, את הואלס שלי, כבר ארקוד עם אמא של אלונה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
טמבל מטומטם!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/11/02 16:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לילו אילת

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה