ערב ירח מלא,
רוח קלילה מנשבת,
גילית לי כל סודותייך,
עת דרכת על עלי השלכת.

ספסל בגינה מרוחקת,
במרחק אנשים מתלחשים.
כל יופייך נגלה לפני,
עת פסעת על עלים יבשים.

קול שירך נגלה לאוזניי,
מראה ריקודך אל מול עיניי,
מגע עורך בין אצבעותיי,
שירך מצוי בסוליות נעלי.

עלי השלכת לעולם ישמרו
את חיוכך המבויש.
וכל רשרוש של מגע או דריכה
יעיר זכרך מחדש.

ובבוא הגשמים,
ירטבו העלים,
צלילם יעלם בין טיפות.

אך גם אז ישאר,
צבען השומר,
זכרון עינייך היפות.



מוקדש למור