הרוכל משוק הפישפשים        סיפור הזוי מאת רון אשכנזי
הסיפור הבא אינו לקוח מאגדות עם או פולקלור עממי. הוא חופף
מאוד למציאות היום יומית אך קיימים בו רגעים קטנים של חסד
אלוהי שאינו ניתן לפירוש. בויום היה איש מין השורה כמוני, כמוך
, אך למזלו הוא היה במקום ובזמן הנכון ולכן היה עד לסיפור
כזה.
בויום היה רוכל בשוק הפישפשים בשלהי שנות השישים . בבסטה שלו
היו מנורות שמן גאזיות, בנזיניות וגם ניברשות. הוא היה קם כל
יום בשש בבוקר, שותה את הקפה שלו ביחד עם סיגריה תוצרת הארץ
וצועד ברחוב המתעורר לבוקר חדש.
את הבוקר השלישי של השבוע הוא בחר לפתוח מוקדם מהרגיל בשעה חמש
ורבע הוא כבר פרש את מרכולותו וכהרגלו היה מגלגל לו סיגריה טבק
בצירוף של כמה עשבי מרפא שקיבל מהרופא הערבי שהכיר ביפו שאמר
לו שהעשב הזה מביא שלווה ושקט . הוא קרא לו כיף ואמר שהוא מגדל
את זה בגן של עשבי מרפא וטיפול שנמצאים בחצרו.
קצת לפני שסיים את הסיגריה של הבוקר פנתה אליו אישה שהיתה
נראית שמורה היטב אך ניכר שהיא כבר בת 30 פלוס ואינה מחפשת
הרפתקאות נעורים. היא אמרה שהיא מחפשת מנורה מיוחדת שעובדת על
חומר שנקרא בזיה והוא מוציא אש בצבא אדמה. בויום שלא היה מורגל
בשאלות מסוג כזה בבוקר חייך חיוך אדיב ואמר לה שהוא יברר אבל
לדעתו אין בנימצא חומר כזה ובטח שבטח הוא אינו מכיר מנורה
כזאת.
האישה שהיתה טובת מראה לגילה קדה קידה עמוקה בירכה אותו לשלום
ואמרה שתבוא למחרת לראות אם יש תוצאות. האשה החלה ללכת ופתאום
היא נפלה על הריצפה ואיבדה את ההכרה.
בויום חש לעברה והרים אותה לתנוחת ישיבה, הוא נתן לה מים מהכד
שהביא עמו בזמן שכמה אנשים החלו להתכווץ מסביבם. הוא לא ידע
איך להגיב וביקש ממנה שתשכב על השמיכה שפרש . כעבור כמה דקות
התפזרה המהומה שנוצרה סביבם, האשה התעשתה והסבירה שכבר כמה זמן
שהיא נתונה בכישוף נורא, כל יום היא הולכת ומעבדת את משקל גופה
בשעת ערב עד שהיא פשוט נעלמת ומוצאת את עצמה בחצות ללא גוף
פיזי. רק תה עלים שיתבשל על האש המיוחדת יחזירה למציאות. והיא
תוכל לחזור ולתפקד. היא גילתה לו שהיא בעלת ממון רב ומי
שיחזירה לחיי נורמלים יזכה בו. בויום החליט שמשימה כזאת תהיה
אולי אפשרית. בו ברגע הוא סגר את הבסטה והלך איתה אל הרואה
בנסתר הרב הגדול והמלומד האיש ללא משוא פנים, הרב נחמן מאומן
בכבודו ובעצמו. בויום דפק על דלת החדר שלוש דפיקות חזקות ושום
תשובה לא נשמעה הוא המשיך ודפק כך שעה ארוכה ללא פשרה וויתור
עך שלבסוף נשמעו צעדים והדלת הגדולה העשויה מעץ אורן מעוטר
נפתחה. מהעבר השני נראתה אשה כבת שישים בערך, זועפת מאוד,
ששאלה "מה אין לכם נימוסין, כך סתם לדפוק בדלת ולהעיר את נחמן
שלי, עכשיו לכו לביתכם ואל תטרידו אותנו עוד", בויום ביקש
והתחנן לפני הזקנה שתתן לו להיפגש עם הרב אבל תחנוניו לא עזרו
עד שפצחה האשה שאיתו בשיר יפה שכמותו לא נשמע כבר שנים. צלילים
נקיים שהציפורים לרגע הפסיקו את ציוצם. כל המאורע התרחש בשעות
הערב המאוחרות והאשה פתאום נראית כהולכת ונעשית שקופה לחלוטין
והשיר היפה היה עצוב ונוגה. תוך זמן לא רב היא כבר היתה יכולה
לרחף מרוב שהיתה קלה. הרבי ששמע את השירה חש לדלת וראה את
המחזה הזה ושאל על האשה. בויום הכניס אותו בסוד הענינים והם
ניכנסו לבית ושעה ארוכה בדק הרב את התופעה, הישווה לספרי הקבלה
שלו והגיע למסקנה: הוא בא אליהם בחיוך אדיב וביקש משניהם לשבת
ואז אמר הרבי: התופעה הזאת נדירה מאד והפעם האחרונה  שהתרחשה
היתה ב 1915 התסמונת נקראת אספליוס והפעם הראשונה שהתרכשה היא
אובחנה ע"י אספליוס עצמו.
הפתרון הוא פשוט : כך אותה לקבר רבי יוחאי שפוך עליה מעט אפר
ואז תצרח בקולי קולות: "רחמים, רחמים תנו לאשה שקט". למחרת קמו
בויום והאשה שזמן רב שכח הוא לשאול אותה לשמה אבל שעזר אומץ
התברר שקוראים לה נטע, הם עלו על האוטובוס ונסעו לקבר, הנסיעה
היתה ארוכה ובדרך בויום היה צריך להקיא והנהג לא הסכים לעצור
אז הוא הקיא על מדרגות האוטובס, הסירחון היה איום אבל בויום לא
התבאס וחזר לשבת מאחור. נטע גם לא הרגישה טוב אבל היא לקחה
אקמול וזה עבר לה.
שהאוטובס עצר הם ירדו והחלו לעלות ברגל לכיוון הקבר . כשהגיעו
אחרי הליכה קצרה שהטיבה עמם את ההרגשה הסתבר להם שהמקום מלא
באנשים וחשבו שלא יהיה להם נעים  לקיים את הטקס אבל אין להם
ברירה. הם ישבו וחיכו שיהיה קצת פחות צפוף אבל הגיעו כול הזמן
עוד ועוד אנשים בטירוף, ואז נטע אמרה שאין ברירה והם יתחילו את
הטקס גם אם יש שם אנשים . בויום קצת התפדח אבל רצה לגמור עם
זה.
הוא לקח עפר מליד הקבר ושפך עליה שלוש פעמים נטע בלעה עפר
והחלה להשתעל ואז קם בויום וצרח במלוא גרונו:"רחמים תנו לאשה
שקט". האנשים באו והצמידו את בויום לרצפה כי חשבו שהוא לא
נורמלי, פתאום נטע החלה לפרקס והשעול שלה לא פסק , היא נראתה
כאילו היא נאבקת עם משהוא פנימי שכמעט גבר עליה עד שהיא איבדה
את ההכרה. בויום חש לעברה ושפך עליה מים, היא התעוררה כעבור
כמה דקות וידעה מיד שהיא נרפאה . היה זה בשעת ערב יפה, קרן שמש
שירדה מבין העננים פגעה ממש בהם, הם הרגישו פתאום מה שלא חשו
קודם, הם התאהבו זה בזו כאילו נפגשו בפעם הראשונה ועד היום הם
יושבים בוילה שלהם ביפו מול הים, ובשעות הערב נזכרים באותו רגע
קסום.
בויום תמיד נוהג להזכיר איך היה רוכל בשוק והיום יש לו רשת ענק
למכירת נברשות בכל העולם . נטע כבר הפסיקה להעלם בלילות ולהיות
שקופה והחלה לעסוק בריפוי אנשים שעוברים תופעות דומות.  רבי
נחמן ואשתו זכו לראות את האור ועלו במרכבות אש השמימיה.
ואני , אני שוב לא למדתי כלום מכל העסק הזה ונשארתי לשבת
ולשתות את הקפה הרביעי שלי היום.