אורן שביט / את |
כל-כך הרבה שנים
ואת לא עוברת
למה את נשארת
תמיד שם, מיוחדת
גם כשאין אף אחד
לא מחפש
יודע שתהיי שם בשבילי
נוסעת, מתגעגע
שותקת, אני שומע
צוחקת, נצבט
ובאה אלי, ככה,
לאט, לאט...
בואי, נו..
בואי.. אני כאן, מחכה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|