אביעד רוזנהק / עיר לילה [געגועים] |
את כאן, זרה כמו העיר בלילה.
זרועותי חובקות גופך,
אך אל תאמרי מילה, לא
אין צורך באור, אנו חולמים
איך הסהר הדומם שוקע
אור הכוכבים כבה. עיניים
בוכות בחשיכה. זרועות מחבקות.
אני מתגעגע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|