הגירסה האמוציונאלית:


בעטו בראשה הקטום כהמון משתלח בזר
וכיבו אותה נר מיותר בחדר מואר או אש מבוקרת
בשטח מוגדר. והעבירו אותה על דעתה
כמעל משוכות מודולריות והוורדים שלחשו באוזנה צליליריח
טיפסו אט-אט במורד שדרתה הכסופה כמנסים לגעת בקרקע
בטרם תתיר קשרי השמיים בזרותה. הניסו הדמעות
ממעמקי עיניה שלא תוכל להטביע עצמה אם הכאב יכריעה.
וראו בה מה שיכלו להיות - ולא יכלו לשאת זאת.
ובעטו בה עוד, עד שצמח ראשה פנימה
כמתגונן.



הגירסה הפרובינציאלית:


ציפו עיר בכרום
וצפו בה זועקת כאבה. גרסו שהיא תכרע
תחת עומס המתכת או תיגרס
בשיני הרחמים העצמיים. אך היא גרסה אחרת.
תושבים לחצו בביטנה שתקיא אותם החוצה
והמחסומים בקצה הדרך כרעו.
התהילה נעה לכיוונה והנורא מכל חיכה להתרחש -
הסימן היה אחיזת עיניים
והכל קרה כבהילוך איטי.
ערפל מוצק וקיטונות הצער ואדי קיטור חייתיים נבעו.
הכרום גלש נוזלי כגשם חומצתי
והנהר זרם טבעי. ברחובות ובקרוב
בפארקים הסמוכים לביתך.



הגירסה האינסטרומנטאלית:









 סולו מצילה