|
אקום עכשיו מהכיסא
ואצא בדרך המתארכת לבית הוריי
למקום בו שקט מאוד, אין תנועות ראש מהירות כל כך
דיבור שהולך ונהיה כבד מדי
והלב דופק את החזה.
עיניך הן מה שילווה אותי כל הדרך ויצרוב.
אין ולא יהיה גרוע מזה,
כמו שקארבר כתב פעם לבתו. |
|
|
אסור לכם לאבד
תקווה. במקרה
ואבדה תקווה,
אנא אל תשכחו
להסדיר את
התשלומים למרצה,
לפני ההתאבדות.
מציטוטי הסדנא
לשיפור האישיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.