כשחתכו אותי הרגשתי.
הרגשתי את הקור המתכתי של הסכין, בשר נקרע.
הרגשתי את הדם זורם בצינור דק על העור שלי. חם. הרגשתי את הצבע
שלו, הרגשתי אותו אדום ולא לקחתי את זה כמובן מאילו כי לא
יכולתי להרגיש או לדעת אותו אחרת. שמעתי את הרופא מדבר עם אחד
מהקולגות על הנפלאות שבגולף, ולא חשבתי לתהות על כל זה.
כשחתכו אותי אמרתי בשקט שאני מרגישה, והוא הפסיק, מופתע.
חיכיתי שיטעון עוד מזרק באדישות , שתקתי.
כשהזריקו לי שוב חיכיתי, אבל זה לא הגיע.
כשחתכו אותי בשנית עדיין הרגשתי, עצמתי עיניים והוא המשיך לדבר
על יצירה חדשה שהוא רוצה למשרד, משהו לא יומרני מידי אבל עם
טעם טוב.
כשחתכו אותי חיכיתי, וזמן קצר לאחר מכן זה נגמר.
כשעזבת אותי, זה כאב.