דוד אוחיון / פיצולים של זיכרון |
לסגת , ורק לחשוב
על העבר , לחשוב עליו
כמעט , כמעט לאהוב אותו
וזכרונות מתוקים , מרעילים אותי
ורק אותי ? כן רק אותי
כי כולם הלכו מהגן , אל בית הספר
ושוב אני נזכר בך
אהובתי בימים טובים , שאת חווה עכשיו
שוב , אבל את עם מישהו אחר ...
ואני הפינה שלי מהרהר
בכל הדברים שאמרת "מעומק הלב "
ובכל פעם שהדברים היו "לנצח " , וחושב
שזה לא אנ י יותר , והדמעות כבר לא של הנאה
הם לא שם בכלל ...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|