|
לאורך מזח דמעה עוגנת בזווית שוקעת מעלות
ורוח ברבע קשר וארבעים
חותך בחצי התורן
ככידון מנגח את השמים
להכריע
ולשסף מפרש לובן מתגולל
בעין ותקוע
כבתחתית סירת נייר זכוכית
נבקעת סדק
להיבקע כצדף לתפארת טבע
ים והרס
ולהפקיע גל קול שרוט
עולה בבטן
גואה לרדת למצולות .
|
|
|
-אבאש'ך ערומקו!
נכון? תמסור לו
ד"ש! כמה זמן לא
ראיתי אותו!
-סליחה, אני
מכיר אותך
מאיפושהו?
-מאוסם! אני
התינוק של
הבמבה, הייתי עם
אבא שלך בסדיר.
אפרוח ורוד מציג
את אחד המקרים
היותר הזויים
בהם יצא לו
להיתקל השנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.