יושבים בחושך
פוחדים
ורק הזכרונות
לא נעלמים
חושבת על קיץ
אביב,חורף וסתיו
ניזכרת בך
אתה יושב מולי
רועד,פוחד
מפחד לגשת
להגיד את האמת
ולמה לא תיגש?
ולא תספר לי דברי אמת?
אלא רק תשתוק מולי
ודממה תקיף את החדר
להגיד את האמת
האם זה כול כך קשה?
ואתה מפוחד
פוחד מתגובה
זו תוצאה של
בגידה
ואתה מסתכל ואומר
"מה לך ולי יותר?"
ואין לי תשובה
האם זה באמת נגמר?
ואתה מחכה בעיניים דומעות
מחכה לתשובה
מחכה ומחכה
והדממה משתלטת
עלייך,עליי
השקט שורר בי ובך
והאם...
האם זה באמת נגמר?
כנראה,ולא כואב
ובלי נפש דועכת
וכואבת
פשוט דממה,קרה כקרח
הלב החם קפא על מקומו
נעצר,וקר כמו אגם קפוא
יותר בלי תחושות.
יושבים בחושך
פוחדים
ורק הזכרונות
לא נעלמים
חושבת על קיץ
אביב,חורף וסתיו
ניזכרת בך