המצב על הפנים, חיים ב"שלום ובטחון"
הרי זה החזון, שדורש ההמון
אבל במקום לתת הם לוקחים רק לעצמם
כסף, מכוניות, כמובן - מכל הבא ליד
שישה מיליון אחוזי תסכולים
אבל זה לא משנה את שטויות והריבים
בין ימין ושמאל שעיוורים מגאווה
לשתף פעולה ולאחד את המדינה
שלא לדבר על המשק במשבר
"השנה הכלכלית הגרועה ביותר"
צמיחה, אבטלה, כלכלה, נפילה
"אנחנו מייצרים מחוסרי עבודה"
חרדים, חילונים, זה כמו ימין ושמאל
רגע לא כתבו על זה: "ביחד נשרוד לחוד ניפול"?
וזה עצוב כמה שזה נכון ומתסכל
מי הגאון שיקום ויעיר את ישראל?.

המצב על הפנים, והחיילים לא מבינים מה הם עושים
מקבלים את הפקודות וישר יורים
אח"כ טקס מכובד של הממשלה
מקבלים צלשי"ם על שירו בערבים
הפחד עדיין שולט בנו כמו בובות
"אם אין מאבטח בסופר", כבר לא הולכים לקנות
גם ככה אין אם מה, הכל בממשלה
המיסים, המשכנתא, הביטוח לדירה
וגם במערב לא הכול מושלם כמו שחושבים
צלף נכנס לבתים ויורה באנשים
תאומים נופלים, מטוסים מתרסקים
גם שם יש טרור אבל הם חזקים, מאוחדים
התקפה על עירק באה בחשבון
רגע, מישהו 'רענן', מסכה עד היום?
ימים טובים הם כמו חץ באפלה
לא רואים, לא שומעים, עד שתגיע מלחמה.

המצב על הפנים, כבר על מה נשאר לכתוב?
על התסכול, האימה, שמסתובבים ברחוב
ולא רק אבטלה, שלום, בטחון, כלכלה
מעשי סדום ועמורה בילדה קטנה שלא מבינה
כי לה זה נראה רק בשגרה
לומר לילה טוב לאימא, ולקפוץ אם אבא למיטה
לאן עוד נגיע?, שישה מיליון מתלוננים
אבל פוליטיקאים אטומים, מי שומע? - אלוהים?!
קרוב לעשור, ואף אחד לא זוכר
את היום שבו נרצח שלום וה"חבר"
כי הנוער בישראל, חוץ מבודדים
חי בתרבות צריכה במבצעים בקניונים
אטומים לא מבינים בכלל מה קורה
יונה בודדה, מעל ארון, נשארה בלי מחסה
אולי יום אחד יתגשם החזון
כנאמר בבית הראשון: "שלום ובטחון!".