שני נומברג / מחכה שתבוא |
על מרפסת משקיפה לים
עם האדם הלא נכון.
שותה דמעות בצמא
שישרפו את הגרון
שיכאב לי כל כך שלא תוכל עוד
רואה אותך באנשים
אפילו כשאין שום דמיון
בורחת לאיפה שהיית פעם.
מחכה שתבוא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|