פוקחת עיניי
להביט בתשוקתו הנשענת על פניו
לצלם הבעתו המציתה בי צמרמורת של עוד
להבין כיצד הוא נע, מה מניע אותו
איך מגעו כל כך מושלם
אני מנשקת פרח ומסביבנו שורשים
שנינו מוגנים, מעלינו כוכב
משתלבים לתנועות מחובקות ברגעי אושר מתוקים
אשר אזכר בהם מחר
הוא שולט בי, אני שולטת בו
מרגישה איך חודרת אל תוך עצמותיו
כאילו הייתי רוח
משתנים יחד, משתנה משהו מבפנים
ואני ילדה, רוצה חיבוקו
רעד של תשוקה, פחד וסקרנות רודף אותי
והוא בידיו, בליטוף פני משתיק אותו ומרגיע נשמתי
רוצה לנשוך אותו הכי חזק כדי לשתף מציאות
להוכיח שיש חיסרון בדבר
הוא, בלשונו שמחסירה מילים
מילא פי, ליבי, חיי
במי הרוק שלו נשטפה עצבותי.
עוצמת עיני
וחשה כיצד עיניו נפקחות וקוראות מחשבותיי.
מוקדש לאיש הגלים שלי. |